וְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל רֹאִים֙ בְּרֶ֣דֶת הָאֵ֔שׁ וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה עַל־הַבָּ֑יִת וַיִּכְרְעוּ֩ אַפַּ֨יִם אַ֤רְצָה עַל־הָרִֽצְפָה֙ וַיִּֽשְׁתַּֽחֲו֔וּ וְהוֹד֤וֹת לַיהוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃
משנה תורה, הלכות ביאת מקדש
לֹא הֶחֱזִיר פָּנָיו אֶלָּא הִשְׁתַּחֲוָה דֶּרֶךְ יְצִיאָתוֹ כְּלַפֵּי חוּץ אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן שָׁהָה כְּשִׁעוּר. וְכַמָּה שִׁעוּר שְׁהִיָּתוֹ כְּדֵי לִקְרוֹת (דברי הימים ב ז ג) "וְיִכְרְעוּ אַפָּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָּה וְיִשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ". וְזֶהוּ שִׁעוּר הִשְׁתַּחֲוָיָה: